אמא התחילה לנאום. "ירון, אני עומדת פה על הבמה מול עשרות החברים שלך, כל השכבה שלך, המורים שלך. אני יודעת שכולם באו בשבילך, לכבודך, בני. אז איך זה שלמרות הכול אני מרגישה כל כך לבד?

קניונים במראה
הסיגריות מרכז
מצח חדש
פעם אוחזת
סקס אירועים
רצון כתום
ניסיון
י
ש
ר
א
ל

המדינה


אמילי בלום, ילידת 1977. מתגוררת בספרד, רוקדת בלהקת encubadora. כותבת בעברית ובספרדית.

עברית: כרמית מזרחי

אשירה שיר לניכָּל העלמה,
אשירה שיר לאלה הצעירה.

חירחיבי, מלך הקיץ, חירחיבי מלך הכלולות,
קרא לכושרות, שבע האלות הסנוניות.
קרא לכושרות, בנות הסהר הזוהרות.
אמר, מי ייתן ותינשא ניכל לעלם חן,
אמר, מי ייתן ותלד העלמה בן.

גלידה


אני הרי בסוף אצטרך, שניים שלושה דברים.
בחורה, נחש ועקרבים,
ואני אקנה לך, את חיק הטבע
ואני אקנה לך, גלידה
ואני אקנה לך, בריכה
ונתנדנד על נדנדה.
לאט, לאט, אני עובר לזואולוגיה.
המטומטם המצוי
יישאר תקוע בי
את יודעת, הוא דומה לך מאוד.


קקטוסים

אנגלית

אב, אם ושני אחים. היא, הבכורה. הוא, קטן ממנה בשנה ושמונה חודשים. אביה בטרם נולדה היה מרקסיסט. את אימה לא ביקר בבית-החולים במשך שלושת הימים הראשונים להיוולדה. היתה בת.
ביום השלישי הגיע חאתם לבית-החולים, ומצא ילדה שחומה, כמוהו.
היא לא הפסיקה לבכות. הוא נהיה דתי.

השעון במחשב לא מכוון, ואני נאבק בזקפת שעמום חריפה בזמן שאני רוכן על המקלדת ועובד על כתבה שהייתי צריך להגיש אתמול.

עברית: רונן סוניס


חמש שעות (וכי אפשר פחות?)
טורחת סִילְיָה בין המלתחות;
האלילה יוצאת מתוך חדרה,
כולה חוטי זהב ותחרה.
נודע לסְטְרֶפוֹן שהחדר ריק
ובטי עסוקה כעת הרחק,
והוא חמק לו פנימה בִּלְהיטות
לסקור שם כל סחבה וכל סמרטוט;
למען יובהרו העניינים,
הנה כל ממצאיו מצויינים:

עזריאלי בסתיו, רוחות מפויחות חולפות על פני
ועל פני שאר עובדות הקניון, עייפות ורפויות,
מחכות לאוטובוס האחרון שמגיע לבת ים.
בדרך מהקניון נשמטים מעלי נצנוצי הניאון,
כפות הרגליים מתנפחות מול חשיפת השיניים של דוגמניות התחנה,
מאבק סמוי על הספסל מתנהל בין עובדות הסופר לעובדות הקבלן.
הזמן מתפרק לזמן אוטובוס, מהיר או נצחי

*

אני אוהבת שירה.
שירה לבנה וצחה
כזו שדמותי משתקפת מבין שורותיה
ושאפשר לקרוא עם קש

*

שמי אלין
שמה של אימי הוא אמא
שמו של אבי נמרוד

רימונים

רימונים. אמא שלי אוהבת רימונים.
עבורי רימונים זה חגים בגלל אמא
ותשוקה בגלל אמא גם

רקוויאם לעיר שאהבתי